מודל שבעת תהליכי הצמח מהווה את הבסיס התאורטי ללימוד. המודל הינו פרי פיתוח של הגב' תרצה אמן , מטפלת בכירה, מורה ומכשירת מטפלים בתחום התראפיה לאמנות במתודה האנתרופוסופית. כל התרגילים בסדנא, בין אם מדובר בציור חופשי (ציור שנולד מתוך הצבע) או בציור מתוך התבוננות, מבוססים על המודל  שלהלן:

1. זרע – נשימה – מקום בו יש פוטנציאל לכל, אך עדיין דבר איננו מגובש.
בציור: פיתוח מצב תודעה הרמוני ושקט פנימי, על ידי פיתוח היכולת להניח צבעים על הנייר בצורה חופשית ,זורמת ובהירה, כך שהללו משתלבים זה בזה באופן מעודן ורך.

2. נבט - התחממות (אימפולס) – הכוח לפרוץ ולעלות על פני הקרקע.
בציור: פיתוח תהליך של נקיטת עמדה, בחירה והצבת גבולות. שלב שבו
נדרש המצייר לצאת מאותו מצב חלומי- הרמוני שבשלב קודם, ולהתחיל
ליצור אבחנה וגבול למשל בין צבעים "חמים" ו"קרים", בין בהיר לכהה.

3. גבעול ועלים – תזונה – הצמח מתפתח וגדל, ניזון מהסביבה.
בציור: פיתוח יכולת העמקה ומרוכבות על ידי פיתוח והעשרת הגוונים, העמקתם ופיתוח תקשורת ויחסי גומלין עם הצבעים השונים על גווניהם.

4. ניצן - התבוננות – רגע של השהייה לפני הפריצה.
בציור: פיתוח היכולת לעצור את השטף היצירתי, ליצור איפוק פנימי ושליטה ביצר ובדחף,על ידי הפסקת תהליך הציור והסתכלות בו. ניתן לתקן במידת הצורך, נגיעות מכחול קצרות ביותר.

5. פרח – עיצוב – גיבוש צורה ותוכן.
בציור: פיתוח יכולת הבעה וגיוס כוחות ה"אני", כאשר המצייר מתבקש לבנות מתוך הצבע צורה ותוכן.

6. פרי – מטאמורפוזה – גיבוש צורה פנימית, ויתור על הצורה הקודמת או חלק ממנה למען העתיד. בציור :לבחור חלק בציור שיותר מהותי עבור המצייר, תוך ויתור על אלמנטים אחרים. פיתוח היכולת לוותר על הצורה, או חלק ממנה, לטובת משהו חדש. שיהווה את הזרע לציור חדש.

7. זרע.

כל תלמיד עשוי להיתקל בקושי באחד או יותר מהשלבים, אך למעשה דווקא הקשיים הטכניים אותם חווה התלמיד במהלך הציור הם אלו הממחישים עבורו, יותר מכל, את המקומות באישיותו עליהם יש לעבוד ולהתמקד (ולכל אדם יש את הקשיים הטכניים הספציפיים לו שאותם ניתן לפתור על ידי תירגול והתמדה).